גם שרה בת ה-64 ושלומי בן ה-69 - היא ממושב ליד שוהם והוא מתל אביב - הכירו ב60+ גיל הזהב, לפני חודשים ספורים. אלא שהם דווקא מהרהרים על מגורים משותפים. "אני יודעת שרבים בגיל המבוגר מעדיפים לגור בנפרד, אבל לא אני", היא אומרת. "הכוונה שלי היא לעבור באיזשהו שלב למגורים משותפים. אני לא חושבת שלגור ביחד זה להיות אחד עם השני בלי הפסקה. אפשר לנהל חיים משלך, וגם להיות ביחד".

 

אירית, אם לשלושה וסבתא לחמישה, התאלמנה לפני שמונה שנים. "מספר שנים אחרי שבעלי נפטר, החלטתי לחפש זוגיות חדשה", היא מספרת. "לפני כן הכרתי גברים פה ושם, אבל הבנתי שאין מה לחכות שמישהו יכיר לי - אני צריכה לעשות מעשה".

 

והיא אכן עשתה: שרה פנתה לאינטרנט, וכך הגיעה ל60+ גיל הזהב. "זה היה האתר הראשון שנכנסתי אליו, ומצאתי לא מעט מועמדים", היא מספרת. "מרביתם גרושים, חלקם אלמנים. היו לי כמה מפגשים ומערכות יחסים קצרות, אבל עם הזמן השתכללתי ולמדתי לעשות סינון בשיחת טלפון לפני המפגש הראשון, כדי לא להתאכזב".

 

- ממה התאכזבת בדרך כלל?

"זה לא פשוט למצוא גבר לזוגיות בגיל מבוגר. אנשים נמצאים בשלב בחייהם, שלא תמיד מתאים לזה. גברים גרושים רבים שפגשתי, למשל, היו במצב כלכלי איום ונורא, כי ויתרו על רכוש ונאלצו להתחיל את חייהם מחדש. לי זה לא התאים".

 

"אחרי זוגיות ארוכה ומאושרת, חיפשתי עוד אחת כזאת"

 

שרה פרשה לגמלאות לפני כשלוש שנים, אחרי ארבעים שנות עבודה בתחום הביטוח. "זוגיות לא באה אצלי כמענה למצב כלכלי – אני לא מחפשת אדם שיפרנס אותי", היא מבהירה. "אבל גם לא הייתי רוצה לפרנס מישהו אחר או לחיות במצוקה. חיפשתי בן זוג שגם יהיה חבר, אבל גם יוכל מבחינה כלכלית לעשות איתי את הדברים שאני אוהבת – ואני אוהבת לבלות, לטייל בארץ ובחו"ל".

 

- פרט לעניין הבילויים המשותפים, איך הגדרת לעצמך את הגבר שאת מחפשת?

"חלק משמעותי ממה שחיפשתי היה הכוונות של הבן אדם. אחרי זוגיות ארוכה ומאושרת, חיפשתי עוד זוגיות כזאת. לא מישהו להיפגש איתו מדי פעם, וללכת לסרט או לחוף הים".

 

ואז, לפני מספר חודשים, הגיע מאיר, בעצמו אלמן. הוא ראה את פרופיל ההיכרויות שלה באתר 60+ גיל הזהב, והשאר היסטוריה. "שלומי התקשר אלי ושוחחנו ארוכות", נזכרת שרה. "השיחה הובילה לפגישה, ומשם זה זרם בכיף. מעבר לזה שהוא מצא חן בעיני, אהבתי את העובדה שגם הוא מאוד מעוניין בזוגיות, ולא רוצה לחיות לבד". חודשיים אחרי, שרה כבר הכריזה שהיא מאושרת עם הזוגיות החדשה בחייה. "אנשים אומרים לי 'את נראית כל כך טוב, מה קרה?'", היא מספרת. "זוגיות משנה את כל החיים".

מאז פרישתה לגמלאות, מתנדבת שרה במשטרה. שלומי עובד שלוש פעמים בשבוע בתל אביב, בתחום עיבוד המתכות העדינות. בזמנם הפנוי, הם מנסים לבלות כמה שרק אפשר ביחד, ומשוחחים בטלפון מספר פעמים ביום. "אנחנו כל הזמן מחפשים תחומי עניין משותפים", היא מספרת. "שלומי, למשל, הצטרף אלי להרצאות בתחום המדעים. מצד שני, אנחנו מאוד לא מגבילים אחד את השני, יש איזו הרמוניה במערכת היחסים הזאת".
על 30 הקילומטרים שמפרידים בין המושב שבו היא מתגוררת לבין תל אביב, הם מגשרים, לדבריה, ללא קושי. "זה לא סיפור גדול, אנחנו פעם פה ופעם שם", היא אומרת. "ברור לשנינו שנעבור לגור ביחד, השאלה היא רק איפה. שלומי אוהב את תל אביב, ולי יש בת במושב שצריכה ללדת. לא הגענו עדיין לדון בפרטים, אבל אני מאמינה שאהיה מוכנה גם לעבור לתל אביב".

- את ממליצה לנשים בגילך לחפש אהבה חדשה?
"הפחד להכיר שוב מאוד ברור, וגם בי הוא קינן, אבל המאמץ שווה. אחרי חיים משותפים, יש לפעמים הנאה גם מהעצמאות – אבל את הרגעים המיוחדים של קושי או של שמחה, יותר נעים להעביר עם מישהו לצדך. אני ממליצה להעז, לסמוך על האינטואיציה בבחירת בן הזוג, וללמוד ליהנות שוב מהביחד - אבל ממקום אחר ועם תובנות. התאהבות בגיל מבוגר היא שונה, אבל כייפית".